מיזוגים ורכישות
המודל העסקי של מיזוג משמש למי שהציב לעצמו יעדי צמיחה בשיעורים גבוהים במיוחד שעל פי רוב לא ניתן להגיע אליהם על ידי גידול טבעי בפעילות החברה. בנוסף, במיזוג ורכישה ניתן פעמים רבות, כאשר החיבור הוא סינרגטי, להשיג הרבה יותר מסך ההישגים של כל חברה בנפרד (לעיתים מדמים מיזוג סינרגטי שכזה למשוואה האריתמטית הבאה: (1+1=3). הסינרגיה יכולה לבוא לידי ביטוי בחסכון במשאבי תפעול (מספיק מנהל שיווק אחד לשתי החברות הממוזגות), בשיתוף בידע ומיומנויות הקיימות בשתי החברות (למשל בסיס הלקוחות המשותף יכול לשמש קהל מטרה לשיווק מוצרים המשותפים לשתי החברות). במיזוג ניתן להשיג גידול בנתח שוק, גידול במכירות, גידול ברווחיות, שיפור יכולות התחרות, התגברות על מחסומי הכניסה לענף מסוים (פטנט, רישיון, ערוצי הפצה, טכנולוגיה, השקעות הון גדולות, הזמן הדרוש עד לביסוס מוניטין, שוק רווי מתחרים וכיוצא באלה מחסומים המונעים כניסה כמתחרה חדש נוסף).
כאשר מדברים על מיזוג התואם את האסטרטגיה של החברה - קיימים סוגי מיזוגים שונים -
מיזוג אנכי:
מיזוג קשור לפנים - מיזוג המתקרב ללקוח הסופי (למשל חברה יצרנית הרוכשת חברת הפצה לאותם מוצרים).
מיזוג קשור לאחור - מיזוג המחזק את תשתיות החברה (למשל חברה יצרנית הרוכשת חברה לייבוא חומרי גלם המשמשים את החברה היצרנית) .
מיזוג אופקי:
כניסה לתחומי פעילות חדשים בדרך כלל משיקים לפעילות הקיימת של החברה. למשל חברה העוסקת בייצור והפצה של משקאות קלים רוכשת חברה העוסקת בייצור מוצרי חלב.
אתגרי המיזוג:
למרות היות המיזוג מכשיר אפקטיבי לצמיחה מואצת, שיעור הכישלונות העומד על כ- 50% מעלה חששות בנוגע לכניסה להליך של מיזוג. הסיבות העיקריות לכישלון מיזוגים הן: העדר סינרגיה המצדיקה את ביצוע המיזוג (לעיתים עדיפים מודלים עסקיים אחרים), הבדלים בתרבות בין שתי החברות המתמזגות, עזיבה של אנשי מפתח בארגון בשל המיזוג, העדר ארגון של תהליך האינטגרציה בין שתי החברות המתמזגות, העדר ניהול מתאים להובלת התהליך ובעיקר העדר תכנון מוקדם ראוי, מחיר גבוה מידי שאין בסינרגיה הנוצרת מהחיבור כדי לכסות עליו, העדר בדיקת נאותות מעמיקה, העדר שילוב של הגורמים המוכרים/מתמזגים בתהליך האינטגרציה (רתימת בעלי החברה הנרכשת ומנהליה יכולה להתבצע למשל על ידי פריסת התשלום עבור חלקם בחברה בהתאם לאבני דרך ויעדים מדידים לאחר חתימת הסכם המיזוג/רכישה. כמו כן, החברה הרוכשת יכולה לקבל אופציית CALL לרכישה במחיר מסוים בהתקיים תנאים מסוימים או הגעה לאבני דרך מסוימות). הדרך להימנע מכישלון תהליך של מיזוג שהוא בעל השלכות כלכליות ותדמיתיות לחברה ולמנהליה היא מינוי מנהל מתאים לניצוח על התהליך כולו על כל שלביו.
שלבי המיזוג:
מינוי מנהל לפרויקט - כמו בכל פרויקט רציני, דרוש מנהל שייטול את ניהול המיזוג כבר בשלבים הראשוניים לאחר שהתקבלה החלטה בחברה שהאסטרטגיה הרצויה היא מיזוג או רכישה של חברה. בשלב מאוחר יותר המנהל יגבש צוות מבין עובדי החברה הרוכשת ובשלבים מתקדמים יותר גם אנשים מתוך החברה הנרכשת.
סינון ומיון של החברות המועמדות למיזוג. זהו שלב שבו מחפשים מועמדות מתאימות למיזוג בהתאם לאסטרטגיה של החברה הרוכשת.
דיוניםראשוניים ליצירת כימייה אישית וגישוש לגבי התנאים הכלליים של העסקה.
חתימת הסכם לשמירת סודיות - היות שהצדדים מעוניינים בשלב זה לחשוף מידע אודות החברה שלהם, ראוי לחתום על הסכם סודיות בשלב זה של המו"מ.
ניהול מו"מ עם תנאי של no shop - לא מדברים במקביל עם חברות נוספות.
בדיקת נאותות ראשונית - מיועדת לבחון באופן כללי האם תיתכן עסקה בין הצדדים.
מכתב כוונות (MOU, LOI) - נייר המגדיל את מחויבות הצדדים לקראת גיבוש העסקה, הפירוט במכתב הכוונות והימצאות מרכיבים קריטיים לעסקה בתוך המסמך הם הקובעים האם המכתב הגיע לכדי הסכם מחייב לכל דבר ועניין או האם ניתן להשתחרר ממנו בקלות, כמובן יש משמעות לתנאים מתלים שנזכרו במפורש במכתב הכוונות (למשל: אישור רשויות, אישור דירקטוריון החברה וכד') וכן לתנאים המפרטים באילו תנאים ניתן להשתחרר מן העסקה. מכתב כוונות יכול לכלול את מחיר העסקה, מהות העסקה ואופן התשלום, לוחות זמנים לסגירה, אופן הניהול של החברה הרוכשת לאחר המיזוג, כללי noshop , תהליך בדיקת הנאותות, כללי סודיות, מי נושא בהוצאות הבדיקות השונות במקרה של כשלון העסקה (בדיקת נאותות פיננסית ומשפטית עולות כסף) ועוד.
בדיקת נאותות מורחבת - בדיקה מקיפה חשבונאית ומשפטית בדבר מצבה הפיננסי והמשפטי של החברה לרבות דוחות כספיים, הסכמים עם ספקים ועובדים,פטנטים, רשיונות, הסכמי הלוואה, מסמכי ההתאגדות של החברה, פירוט נכסי החברה והתחייבויותיה לנושים השונים וכו'. התאמת מערכות המידע של החברה הנרכשת, הערכת המלאים, חובות אבודים ככל שקיימים, ההשקעות הדרושות, חבויות המס וכו'.
חתימה על הסכם מפורט - הסכם הכולל את כל מרכיבי העסקה בשלמותם והוא מחייב את הצדדים לכל דבר ועניין לאחר חתימתו (ולעיתים, בשלבים מתקדים של המו"מ, הוא מחייב אף בלא חתימתו).
מילוי התנאים המתלים - אישור רשויות, אישור שני הדירקטוריונים, אישור אסיפה כללית של החברה הנרכשת המתחסלת - ברוב של 51% - (במקרים מסוימים נדרש אישור האסיפה הכללית של הרוכשת למשל: אם נדרש שינוי של התקנון או התזכיר, אם המיזוג הוא תמורת מניות והחברה הקולטת מעבירה למעלה מ- 20% ממניותיה וכן במקרים של בעלים משותף לשתי החברות). במסגרת זאת יש להעביר לרשם החברות הודעת מיזוג, בנוסף יש להודיע על המיזוג לנושי החברה, יש במקרים מסוימים לקבל אישור הממונה על ההגבלים העסקיים על המיזוג, יש צורך לעיתים בקבלת אישור מרשויות המס על המיזוג.
סגירת העסקה - ביצוע התהליך המפורט בחוזה ויישום המיזוג הלכה למעשה תוך המשך האינטגרציה בין החברות שראשיתה בשלבי המו"מ וגיבוש צוותי העבודה של כל חברה.
כיצד מתבצע המיזוג
חברה אחת "רוכשת" את כל הנכסים וההתחייבויות של החברה ה"נרכשת". האישיות המשפטית של החברה ה"נרכשת" מתבטלת - ושתי החברות הופכות לחברה אחת.
אישור המיזוג צריך להתבצע ברמת האסיפה הכללית של החברה (אסיפת בעלי המניות) ואישור המיזוג נעשה על פי רוב רגיל של בעלי המניות.
מיזוג משולש (עם חברת בת)
מיזוג כזה עושה שימוש בחברת בת המוקמת במיוחד לצורך המיזוג. חברת הבת קולטת את הנכסים וההתחייבויות של החברה הנרכשת, ובעלי המניות בחברה הנרכשת, המתחסלת, מקבלים מניות בחברת האם :
הליכים משפטיים בביצוע מיזוג
-
קבלת אישור הדירקטוריון והאסיפה הכללית בכל אחת מהחברות.
-
פרסום הצעה לאישור המיזוג.
-
הודעה לרשם החברות בדבר המיזוג.
-
הודעה לנושים על המיזוג וטיפול בהתנגדויות (נושה יכול לפנות לבית המשפט בבקשה למנוע מיזוג כאשר המיזוג עלול לפגוע בזכויותיו, הנושים רשאים לדרוש דוחות מבוקרים על ידי רו"ח וכן מידע על יכולת הפירעון של החברה).
-
קבלת אישור מרשויות המס - פקודת מס הכנסה מאפשרת במקרים של מיזוג פטור ממס המהווה למעשה דחיית אירוע המס, כאשר התמורה בגין המיזוג ו/או העברת הנכסים אינה במזומן אלא באמצעות העברת מניות - התנאים העיקריים לקבלת הפטור (באופן כללי): שווי השוק של הנכסים המועברים שווה לשווי המניות שנתקבלו תמורתם; החזקה במניות של החברה הרוכשת (אסור למכור אותן) הן על ידי בעלי המניות הישנים והן החדשים שקיבלו מניות בגין נכסי החברה הנרכשת, במשך תקופה של שנתיים. תנאים לקבלת הטבות מס במיזוג יפורטו בהמשך.
-
קבלת אישור הממונה על ההגבלים העסקיים - מיזוג על פי חוק ההגבלים העסקיים כולל רכישת עיקר הנכסים ורכישה של מעל 25% מהזכויות בחברה. הממונה על ההגבלים העסקיים בוחן בהליך של מיזוג את נתחי השוק של הצדדים למיזוג וההשפעה של המיזוג על התחרות במשק.
-
היבטי מס במיזוג
סעיף 103 לפקודת מס הכנסה קובע את הכללים לקבלת פטור ממס (על מקרקעין מס רכישה מופחת של 0.5%) בקרות אירוע מיזוג כפי הגדרתו בפקודה ובתנאים הנקובים.
הסעיף מבחין בין כמה סוגי מיזוגים:
מיזוג משפטי – העברת כל התוכן – נכסים והתחייבויות – של חברה אחת לתוך חברה אחרת וחיסול החברה המעבירה:
מיזוג באישור בית משפט – הליך הכרוך בכינוס אסיפות נושים ואסיפות בעלי מניות שבסופו ניתן צו מיזוג על ידי בית המשפט. זה ההליך שהיה מקובל עד שנת 2000. התהליך מתבצע לפי סעיף 352 לחוק החברות ומתבצע תחת פיקוח של בית המשפט.
מיזוג לפי החלק השמיני לחוק החברות – הליך פחות ביורוקראטי הדורש פחות מסמכים ואסיפות מאשר מיזוג באישור בית משפט. ההליך כולל פנייה לרשם החברות ולנושים שהיקף הנשייה שלהם גבוה במיוחד. נדרשת החלטה של שני הדירקטוריונים, החלטת האסיפה הכללית על המיזוג, מתן הודעה לנושים של שתי החברות, הודעה לרשם החברות שבסופו של התהליך מוחק את החברה המעבירה מרישומיו.
מיזוג בדרך של החלפת מניות – מיזוג כלכלי שבו בעלי המניות מחליפים ידיים ומתמזגים באופן ששתי החברות ממשיכות להתקיים (בניגוד למיזוג משפטי שבו חברה אחת חדלה מלהתקיים). מיזוג זה בניגוד למיזוג סטאטוטורי, חייב לקבל אישור מראש (פרה – רולינג) והבקשה צריכה להיות מוגשת לפחות 60 יום לפני מועד המיזוג המבוקש. סכימת המיזוג בהחלפת מניות נראית כך:
במיזוג על דרך של החלפת מניות פקודת מס הכנסה מחייבת לצורך קבלת פטור ממס שלפחות 80% מבעלי המניות של החברה הנקלטת (חברה ב') יצטרפו לעסקת המיזוג.
התנאים לזכאות להטבות מס במיזוג
-
תכלית עסקית – החברות מבקשות להתמזג לתכלית עסקית וכלכלית כאשר המטרה העיקרית של המיזוג הינה לאפשר ניהול ותפעול מאוחד של עסקיהן.
-
הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות אינן מהמטרות העיקריות של המיזוג
-
בחברה הקולטת נמשכת, במשך התקופה הנדרשת (שנתיים), הפעילות הכלכלית העיקרית שהייתה בכל אחת מהחברות המתמזגות ערב המיזוג. רוצים לראות המשך הפעילות ולא סגירה של פעילות.
-
רוב הנכסים שהועברו אל החברה הקולטת במסגרת המיזוג מכל אחת מהחברות המעבירות ורוב הנכסים שהיו ברשותה ערב המיזוג, לא נמכרו בתקופה הנדרשת, ונעשה בהם בתקופה האמורה שימוש מקובל, בנסיבות העניין, במהלך עסקי החברה. כלומר מותר למכור עד 50% מהנכסים (כאשר נכס אינו כולל מלאי ונכסים שוטפים)
-
הקצאת מניות – ההקצאה צריכה להיות שוות זכויות לכל בעלי המניות בחברה המעבירה בהתאם לחלקם היחסי בזכויות בחברה המעבירה, ולא ניתנה תמורה נוספת כלשהי (מלבד מניות) במהלך המיזוג מאת החברה הקולטת או מאת כל אדם אחר, בין במישרין ובין בעקיפין. ההקצאה לפיכך צריכה להתבצע לפי שווי שוק ובאופן יחסי להחזקה בחברה המעבירה ערב המיזוג.
-
יחס שווי השוק של החברה הקולטת אל מול החברה המעבירה לא יכול לחרוג מהטווח של 1:4 אם שווי החברה הקולטת הוא 4 מליון ₪ אזי שווי החברה המעבירה אינו יכול לקטון ממיליון ₪ - שכן זהו מצב של רכישה ולא עסקת מיזוג.סך הזכויות של כלל בעלי הזכויות בכל אחת מהחברות המשתתפות במיזוג בתקופה הנדרשת יהוו לפחות 10% משווי השוק של הזכויות בחברה הקולטת במועד המיזוג. כלומר – לא יהיו יותר מעשר חברות שנכנסות להליך של מיזוג.
התנאים הנקובים לעיל מהווים את הכלל אולם ישנם חריגים והקלות לרשימת הדרישות למשל במיזוג של חברת אם עם חברת הבת (כאשר שיעור ההחזקה הוא 100%), כאשר מדובר בחברות טכנולוגיה (אפשר להגיע ליחס של 1:9), כאשר יש אותו בעל שליטה (25% מהמניות) בשתי החברות (מספיק יחס של 1:9), בחברות אחיות, כאשר החברה הקולטת היא חברה ציבורית (מספיק יחס של 1:9)
ישנם תנאים נוספים לקבלת ההטבות במיזוג:
החברה המתמזגת צריכה להיות חברה ישראלית או חברה זרה שקיבלה אישור של ראש רשות המסים ונתנה בטחונות כנדרש.
כל בעלי המניות בחברה הקולטת חייבים לשמור על הזכויות שלהם (לא למכור מניות) במשך תקופה של שנתיים – כאשר גם לתנאי זה ישנם חריגים (מותר למכור עד 10% מהזכויות כלומר מי שהיו לו 30% מהמניות יכול מכור עד 3% וניתן אף להעביר זכות זו מבעל מניות אחד לאחר). מותר להקצות מניות בהקצאה פרטית עד 25% מהמניות (25% לפני הכסף= 20% ממניות החברה הקולטת אחרי כניסת הכסף של המשקיע), בהנפקה בבורסה מותר להנפיק מניות עד 49% ממניות החברה הקולטת.
ישנם תנאים נוספים וחריגים נוספים אולם העיקר הובא לעיל.
ישנן מגבלות על קיזוז הפסדים – שכן המחוקק אינו רוצה לעודד מיזוגים שמטרתם ניצול הפסדים של חברה אחת על ידי חברה אחרת.
פיצולים
לעיתים קרובות לצורך גיוס משקיע או לצורך מדידה נפרדת של פעילות עסקית מסוימת, יש צורך להפריד בין פעילויות שונות המתקיימות בחברה אחת באופן שהפעילות הרלבנטית תרוכז בחברה חדשה נוספת.
ישנם שני סוגי פיצולים:
פיצול אנכי – חברה מעבירה לחברת בת חדשה (המוחזקת 100% על ידי חברת האם) את הפעילות המפוצלת:
במבנה זה עדיין ניתן לרכז את הפעילות העסקית תחת חברה א' ובו בזמן להקל על ביצוע גיוס משקיע לחברה ב' (במקרים רבים המשקיע אינו מעוניין ביתר הפעילויות של חברה א'). החיסרון הוא שכל משקיע שיכנס דווקא לחברה א' הוא הופך להיות גם הבעלים של הפעילות בחברת הבת ב'. היתרון הוא שביצוע הפיצול האנכי הוא קל יותר מבחינה משפטית.
פיצול אופקי- מצב שבו חברה אחת מעבירה את הפעילות לחברה אחות שבעלי המניות שלה זהים:
בפיצול אופקי, כתוצאה מהעברת הפעילות הצידה לחברה אחרת, במידה ואין עודפים בחברה, נגרמת הפחתת הון, ולכן חברה א' תידרש לאישור בית המשפט.
היבטי המס בפיצול
סעיף 105 לפקודת החברות קובע תנאים לקבלת הטבות (פטור ממס למעט 0.5% מס רכישה על מקרקעין) בהתקיים תנאים הדומים לתנאים בקבלת הטבות כאשר מדובר במיזוג (לעיל):
-
הפיצול נעשה לתכלית עסקית וכלכלית, הימנעות ממס או הפחתות מס בלתי נאותות אינן מהמטרות העיקריות של הפיצול;
-
רוב הנכסים שנותרו בידי החברה המתפצלת ורוב הנכסים שהועברו לחברה החדשה במסגרת הפיצול לא נמכרו בידי כל אחת מהן במשך שנתיים ממועד הפיצול, ונעשה בהם בתקופה האמורה שימוש מקובל בנסיבות העניין במהלך עסקי החברה.
-
הפעילות הכלכלית העיקרית שהייתה בחברה המתפצלת בשנתיים שקדמו למועד הפיצול נמשכת בחברה החדשה או בחברה המתפצלת הממשיכה במשך שנתיים ממועד הפיצול.
-
לשתי החברות המתפצלת והממשיכה, יש פעילות כלכלית עצמאית שההכנסות ממנה הן הכנסות מעסק או משלח יד שמקורו בפעילות החברה המתפצלת (למשל לא כולל הכנסות מהשכרת נכס). מותר לפצל שהממשיכה תהיה חברת החזקות שיש לה רק הכנסות מדיבידנד ובמקרה כזה אסור שתהיינה הכנסות נוספות למשל הכנסות מימון (למשל כתוצאה מהשקעת הדיבידנד בפק"מ).
-
אסור לפצל ליותר מ- 10 חברות, יחס גודל בין החברה המתפצלת לחדשה לא נמוך מ- 1:4 כמו במיזוג;
-
שמירת הזכויות במשך שנתיים – הן בעלי המניות של החברה המתפצלת הממשיכה והן בחברות המתפצלות החדשות (אסור למכור מניות). חריגים למכירת מניות בתוך שנתיים: מכירת מניות עד 10% מותרת. הנפקת מניות הן לגורם פרטי והן לציבור עד 50%.
-
אסור לקבל תמורה נוספת מלבד המניות. העסקים בין החברות שהתפצלו צריכים להיות בתנאי שוק.
-
על מנת להימנע מהקטנת הון בפיצול בחברה המתפצלת, ישנו תנאי לפיו הנכסים עולים על ההתחייבויות בכל אחת מהחברות אחרי הפיצול (אחרת צריך אישור בית משפט).
-
מנהל רשות המסים צריך לאשר את תוכנית הפיצול (פרה רולינג).
מיזוג לאחר פיצול
לעיתים ישנו צורך לפצל פעילות עסקית מתוך חברה קיימת לחברה חדשה ולאחר מכן למזג את החברה החדשה עם חברה אחרת:
בחברה C יש שתי פעילויות עסקיות שאותן רוצים לפצל A ו- B ולאחר מכן למזג עם פעילות A1 המתקיימת בחברה D .
בשלב ראשון מבצעים פיצול:
בשלב הבא מבצעים מיזוג סטאטוטורי בין חברה F לחברה D:
ניתן גם לבצע פיצול ומיזוג על דרך החלפת מניות
בשלב הבא מבצעים מיזוג סטאטוטורי בין חברה F לחברה D:
ניתן לבצע גם פיצול אופקי ולאחריו מיזוג סטאטוטורי וכן פיצול אופקי שלאחריו מיזוג בדרך של החלפת מניות.
סעיף 105 ט' לפקודת מס הכנסה מאפשר ליהנות מהטבות מס גם אם מדובר בפיצול שלאחריו מיזוג מבלי שהדבר יחשב להפרת התנאים הנקובים בפקודת מס הכנסה.
לקבלת מידע לגבי עסקים למכירה פנו אלינו ונשמח לסייע לכם - ליצירת קשר
